עבודות תלמידים >

אלעד ברמי

"עכשיו, כשעבר כבר זמן מה, אני מסתכל על העוד ולא מאמין שבניתי אותו.
זה התחיל מתשוקה לא מוסברת לבנות עוד.
ישבנו, גיל ואני על כוס קפה או כוס יין וחלקנו את הרצון המשותף הזה.
וכמו שיכול לקרות רק לפעמים, רק עם אנשים מסוימים, יצאנו למסע.
תקופה ארוכה נפגשנו בסדנה יום בשבוע, לעיתים עם הפסקות ארוכות יותר, ונתנו לחלום הזה צורה.
חתיכות עץ גולמי הפכו לחלקים עדינים שחוברו יחד לכלי ייחודי כל כך.
מן הסתם, לא בניתי כלי נגינה לפני, והידע העצום של גיל היה בשבילי משענת משמעותית.
כל שלב בבנייה היה מרתק ומפתיע ומאתגר.
עונות השנה התחלפו, כמעט פעמיים כל אחת.
כשמנו מיתרים התהליך הנגרי הזה הפך ברגע למוזיקלי - זה היה רגע מרומם נפש.
בניתי עוד! זה משהו שמעטים יכולים להגיד, לפעמים גם אני לא מאמין שבניתי אותו."